April 29, 2014

December 20, 2013

Please reload

Recent Posts

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Featured Posts

אבחונים

December 20, 2013

 

 

עד לפני כשני עשורים, המענה שניתן לילדים אשר התקשו בבית הספר היה מוגבל למדי. הילדים אשר זוהו כבעלי יכולות נמוכות על פי מדרג ההישגים נותבו למסגרות עמלניות או שובצו בכיתות טיפוליות. 
המענה הדל והחד ממדי שניתן לאותם ילדים סלל עבורם אופק לימודי ותעסוקתי צר מאוד. רבים מהם סיימו את התיכון ללא תעודת בגרות וגרוע מכך- עם דימוי עצמי נמוך באשר ליכולותיהם האקדמיות. 

 

לשמחתנו, בעשור האחרון חלו שינויים מרחיקי לכת בתפישת מערכת החינוך את הילד המתקשה. מהות השינוי באה לידי ביטוי ב"חוק השילוב" המדגיש את חשיבות שילוב הילד בעל הצרכים המיוחדים במסגרת החינוך הרגיל. חוק זה אינו רק מבשר על רוח חדשה במערכת החינוך בתפישת הילד המתקשה ובטיפול בו אלא גם מגדיר את המוסדות והאמצעים ליישום התפישה החינוכית החדשה.
 

בעשורים האחרונים נערכו אין ספור מחקרים אשר קידמו את ההבנה באשר להשפעת לקויות הלמידה על התפקוד הלימודי. מושגים כגון דיסלקסיה, דיסגרפיה דיסקלקוליה, והפרעת קשב וריכוז עלו על סדר היום הציבורי והפכו להיות שגורים בפינו. כתוצאה מכך, התלמידים אינם עוד מוגדרים בצורה דיכוטומית כילדים בעלי יכולת או חסרי יכולת. 
כיום, ישנו ניסיון אמיתי לאפיין כל תלמיד ולהתאים לו, במידת הצורך, תוכנית למידה אישית בהתאם לסוג הקושי או הלקות.
המחקר בתחום לקויות הלמידה מוכיח מעל לכל ספק כי זיהוי מוקדם של הלקות ומתן מענה הולם עשוי להיות קריטי מבחינת השתלבותו והישגיו של התלמיד בעתיד. 
ההבנה באשר לחשיבות האיתור המוקדם והמדויק של לקויות הלמידה הוביל לפריחתה של תעשיית האבחונים בארץ. 
מתוך הרשימה הארוכה של סוגי האבחונים בולטים בשכיחותם האבחון הדידקטי, האבחון הפסיכולוגי, האבחון הפסיכו דידקטי ואבחון הקשב והריכוז. 
האבחונים מציעים להורה המודאג הערכה מדוקדקת של תחומי התפקוד השונים על מנת לשלול או לאשש מעורבותם של גורמים אובייקטיביים אשר עשויים להסביר את הקושי הלימודי. כמו כן, לעיתים האבחון נדרש כמסמך רשמי על ידי צוות בית הספר לאישור מתן שעות תגבור או מתן התאמות בבחינות.

 


כיצד להערך לאבחון?
עבור תלמידים הסובלים מקשיים לימודיים, רגשיים או התנהגותיים אבחון עשוי להיות הצעד הראשון לפתרון הבעיה.
עם זאת, לעיתים קרובות האבחון, הכרוך בהשקעה כספית גדולה, מיותר. 
מתי כדאי לפנות לאבחון? וכיצד ניתן להפיק את המרב מתהליך האבחון? 
במקרים מסוימים האבחון אכן עשוי לשפוך אור על הקשיים של הילד ולהוות נקודת מפנה בטיפול בהם. אולם אבחונים רבים מיותרים ונערכים שלא לצורך. מלבד זאת, ישנם אבחונים שמסקנותיהם כוללים אבחנה עמומה והם חסרים התוויה ברורה לדרך התערבות ולטיפול. כתוצאה מכך, הורים רבים מסיימים את תהליך האבחון בחוויה של עמידה במקום ותסכול לנוכח ההשקעה הכספית המיותרת. מערך השיקולים בפנייה לאבחון הוא מסועף ומורכב ולכן ממליץ להתייעץ עם איש מקצוע טרם הפניה לאבחון. עם זאת, דן מציע מספר הנחיות אשר עשויות לעזור להורה להפיק את המרב מתהליך האבחון:
•    על ההורה לוודא כי מוצו כל ההתערבויות האפשריות במסגרת בית הספר והבית לפני שיפנה לאבחון.
•    מומלץ להתייעץ עם יועצת בית הספר או פסיכולוג השירות הפסיכולוגי באשר לסוג אבחון הרצוי.
•    בבחירת המאבחן חשוב לבדוק האם הוא זה שמבצע את ההערכה בפועל, ואת משך האבחון עד לקבלת הדוח הסופי.
•    חשוב שדוח האבחון יכלול המלצות ישימות לגבי התערבות בבית הספר בנוסף להתאמות הדידקטיות.
•    מומלץ לבחור מאבחן אשר כולל בתהליך האבחון, מלבד שיחת משוב להורים, גם הנחייה אישית לצוות בית הספר במסגרת פגישה נפרדת.
סוגי האבחון השונים
לאחר שמיצתם את כל ההתערבויות המקדימות והחלטתם, בהתייעצות עם גורם מוסמך, כי יש צורך באבחון נשאלת השאלה איזה אבחון הוא המתאים ביותר.
בחירת האבחון היא חשובה מאחר וכל אבחון שם דגש על תחומי תפקוד שונים. בחירה שגויה של האבחון תוביל להערכה חסרה של היכולת ולהפניה חוזרת לאבחון משלים, הכרוך בזמן וכסף מיותר.



 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Follow Us

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Search By Tags
Please reload

Archive
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square