בכל שנה שיעור המאובחנים בהפרעות קשב עולה ב10% ביחס לשנה הקודמת.
אחת הסיבות לכך- היא שינויים בהרגלי החיים שלנו.
שינויים בהרגלי הצפייה במסכים, ירידה בפעילות הספורטיבית, והרגלי אכילה ושינה לקויים, משתלבים יחד ופגעים במיומנויות הקשב שלנו. לכן, לפני שנבחן טיפולים תרופתיים או אחרים בטיפול בבעיה, חשוב מאד לבחון את השפעת הסביבה על תפקודי הקשב שלנו.
כדי להבין את השפעת הסביבה והרגלי החיים, ננסה להשוות בין הפרעת קשב לעייפות. שתי תופעות אלו דומות יותר מכפי שאנחנו חושבים- שתיהן תופעות הקשורות לשינויים ברמת הערנות וחולקות גם דפוס דומה של פעילות מוחית.
אולם, כשאנחנו מדברים על שינה- ברור הוא שננסה להתחקות אחר מקור העייפות. העייפות יכולה לנבוע מגורמים שונים לרבות הרגלי שינה לקויים, הפרעות בשינה, חרדות, תזונה לקויה, עומסי חיים ועוד. טיפול במקור יטפל בבעיה ויפחית את תחושת העייפות. אולם, ניתן גם לשתות קפה, חומר בעל תכונות ממריצות שיאפשר לנו הקלה זמנית בתחושת העייפות.
אפשר להתייחס לקשיי ריכוז באופן דומה. קשיים שנגרמים מסיבות שונות, אשר עשויים בדומה לעייפות וקפה להגיב טוב גם לטיפול בממריצים כימיים (ריטלין ודומיו), אולם בדיוק כפי שהקפה אינו פותר את הבעיה שבבסיס העייפות כך הטיפול התרופתי אינו פותר את הבעיה שבבסיס קשיי הקשב.
לפיכך, בכל פניה לאבחון וטיפול בקשיי קשב ננסה לזהות את הגורמים הסביבתיים והרגלי החיים הלקויים אשר עשויים להסביר, או לכל הפחות, לתרום לקשיי הקשב והריכוז. ניתן למנות ארבעה גורמים סביבתיים עיקריים:
תזונה
הקשר בין הרגלי התזונה לתפקודי הקשב מבוסס היטב במחקר. ידוע על קשר מחסור בברזל, B12, מגנזיום ואבץ לתפקודי הקשב. כמו כן, ידועה ההשפעה המטיבה של אומגה 3 לתפקודי המוח ככלל ולקשב בפרט. קצרה היריעה לתאר את הקשר בין כל אחד מהמרכיבים התזונתיים לתפקודי הקשב, אך ניתן להעמיק בכך במאמר הבא (קישור). על כן, לפני כל טיפול נבקש מההורים לערוך בדיקות דם מקיפות (קישור לרשימת הבדיקות המומלצת) ונברר את הרגלי האכילה של הילד. לעיתים שינויים קטנים - כגון ארוחת בוקר עשירה בחלבון יכולה להוביל לשיפור ניכר בתפקוד בבית הספר.
פעילות ספורטיבית
רבות נאמר על הקשר בין פעילות ספורטיבית לבריאות הפיסיולוגית והנפשית. אולם במציאות חיינו ובעיקר עקב השתלטות הטכנולוגיה על פעילות הפנאי שלנו, היקף הפעילות הספורטיבית של הילד מצומצמת ביחס לעבר. חשוב לדעת, שגם ילדים שפעילים בחוגים ממעטים להשתתף כיום בפעילות ספורטיבית ספונטנית- כגון משחק כדורגל בשכונה.
וגם פעילויות כגון רכיבה על אופניים לבקר חבר או בנסיעה לחוג הוחלפה ברכיבה על אופניים חשמליים או הסעות של ההורים. קישור למחקר-
שינה
מחקרים מראים שממוצע שעות שינה לאדם קטן מדור לדור. ניתן לייחס שינויים אלו לגורמים רבים לרבות השפעות המסכים על שעות הפעילות ומוחנו.
אולם, ללא קשר לגורם שבבסיס התופעה חשוב להכיר בהשלכות המקיפות שיש לחסך בשינה על תפקודי החשיבה.
מחקרים מצביעים על ירידה בריכוז, בערנות, בזיכרון העבודה, בזיכרון לטווח ארוך וכן ביכולת פתרון הבעיות. לפיכך, לפני שנתחיל בטיפול בהפרעת קשב נבצע הערכה דקדקנית של הרגלי השינה ובמידת הצורך נטפח הרגלי שינה מתאימים לשיפור מקסימלי של איכות ומשך השינה.
מסכים
ההשפעה הישירה של צפייה במסכים על הפעילות המוחית עדין נחקרת וטרם התבסס גוף מחקרי מספק כדי להכריע בשאלה זו. עם זאת, מניסיוננו לשימוש המוגבר במסכים השפעות משניות אשר יכולות להקשות באופן ניכר על תפקודו של הילד. השימוש במסכים מעלה את סף הגירוי של הילד ומקשה עליו להתמודד בסביבה שדלה בגירויים. כתוצאה מכך, הילד יתקשה לשמור על ריכוז או יפעל בניגוד לנורמות המקובלות על מנת לייצר עניין. בנוסף, הצפייה במסכים הופכת את הילד לפסיבי במפגש עם הסביבה ונוטלת ממנו את הכוח לייצר עניין בעולם סביבו באופן אקטיבי דרך עולם הדמיון. ואחרון, הילד מוצא במסך אמצעי נוח וזמין להפיג רגשות שליליים ועל כן, כשנמנע ממנו המסך, הוא נותר חסר אונים אל מול רגשותיו השליליים.