כיצד משפיעים המסכים על המוח שלנו?
רבות נאמר (וכנראה עוד יאמר) על ההשפעה של המסכים על חיינו. יש שיאמרו שזו המציאות החדשה של חיינו ועלינו ללמוד להסתגל אליה, אחרים יטענו שהאחריות שלנו לבקר את ההשלכות המזיקות של העידן הדיגטלי.
לא משנה באיזה צד אתם, חשוב קודם להכיר בעובדות. בשנים האחרונות מצטברים יותר מחקרים המתארים את ההשלכות שימוש מוגבר במסכים על הפעילות המוחית. ממצאים אלו אינם מפתיעים שכן ידוע מעל לכל ספק שכל התנסות מותירה חותם על התפקוד והמבנה המוחי שלנו.
אז כיצד באמת הצפייה הממושכת במסכים ומשחקי הקונסולה משפיעים על ילדנו?
אמנה חלק מהן (כפי שמופיעות במחקר הסקירה המצורף):
1. ירידה בנפח החומר האפור במוח (גופי תאי העצב) באזור הפרונטלי המשפיעים על היכולות הניהוליות שלנו (תכנון, סדרי עדיפויות, ארגון שליטה בדחף).
2. תקשורת פחות יעילה בין אזורים שונים במוח: משפיע על יעילות ומהירות התפקוד שלנו.
3. ירידה בתפקודים הקוגניטיביים המשפיעה על יכולת הביצוע שלנו במשימות שונות
4. שיבוש פעילות והפרשה של דופמין במוח המובילים להשתוקקות (craving) למשחקי מחשב כפי שהאדם משתוקק לסם.
מי שעובד עם ילדים עם הפרעות קשב מזהה ליקויים אלו כליקויים הטיפוסיים המאפיינים ילדים עם הפרעות קשב. אז מה קודם למה הביצה או התרנגולת? האם ילדים עם הפרעות קשב נמשכים למסכים או שמסכים פוגעים בתפקודים? שאלה זו תישאר לעת עתה לא פתורה.
